הגינה הסינית

Forum

שפה ותרבות Language & Culture

תרבות סין ואסיה Chinese & Asian Culture

בעניין: יש מזרח ויש מערב

שבת, 10 ינואר 2009

Select

Welcome אורח.

Lost Password?

No account yet? Register

BlastChat
Join chat

Chats

(?)

Latest Message: 1 day, 11 hours ago

LinLin :
LinLin : ׳‘׳™׳™ ׳•׳׳ ׳‘׳™׳™ ׳ ׳₪׳’׳© ׳‘׳§׳¨׳•׳‘
masha : ׳›׳...׳ ׳”׳“׳¨..
LinLin : ׳§׳‘׳¢׳ ׳•?
LinLin : ׳ ׳×׳ ׳׳”׳¨׳•׳— ׳×׳§׳— ׳׳•׳×׳ ׳• ׳׳׳ ׳©׳”׳™׳ ׳×׳¨׳¦׳”
LinLin : ׳׳¦׳...׳×׳¦׳׳™ ׳’׳...׳ ׳₪׳’׳© ׳‘׳¨׳•׳— ׳”׳—׳¨׳•׳£
LinLin : ׳©׳×׳™׳ ׳• ׳—׳›׳׳•׳×...׳”׳—׳›׳׳” ׳׳ ׳ ׳§׳‘׳¢׳× ׳¢׳ ׳™׳“׳™ ׳¡׳×׳ ׳¦׳™׳•׳ ׳™׳
masha : ׳׳’׳‘, ׳׳–׳’ ׳׳•׳™׳¨ ׳׳׳•׳“ ׳™׳₪׳” ׳‘׳—׳•׳¥, ׳׳§׳•׳•׳” ׳©׳™׳¦׳ ׳׳ ׳׳˜׳™׳™׳
masha : ׳—׳›׳׳” ׳׳..׳׳׳© ׳׳׳© ׳׳...
LinLin : ׳׳׳© ׳׳׳© ׳׳“׳”׳™׳

Sound:

Statistics
Members: 4222 News: 112 Web Links: 34 Visitors: 2399931

הגינה הסינית

שפה ותרבות Language & Culture

תרבות סין ואסיה Chinese & Asian Culture

תגובה ( בעניין: יש מזרח ויש מערב )

תגובה

Warning: this topic has not been posted in for at least 120 days.
Unless you're sure you want to reply, please consider starting a new topic.

שם:

דוא"ל:

נושא:

אייקון לנושא:

הוספת תגי BBC:

הודעה:


חזרה לנושא זה.
לא להשתמש באייקונים.

מצורף:

(עוד קבצים מצורפים)
גודל מקסימלי של קובץ המותר: 500 KB, לכל הודעה: 4

קיצורי דרך: לחץ ALT+S לשליחה או ALT+P לתצוגה מקדימה

תקציר דיון

פורסם על ידי: Nalini	פורסם ב- : פברואר 13, 2008, 09:52:41 AM
הכנסת ציטוט
ציטוט של: אדר על פברואר 13, 2008, 12:22:02 AM ציטוט של: Nalini על פברואר 11, 2008, 04:43:05 PM תודה,יפה אמרת. מזכיר את השיח הפוסטמודרניסטי, במיוחד כל העניין עם האופנה. אך המשפט הכי יפה הוא המשפט הראשון, ברגע כזה גם אין מי שיודע... ברגע כזה הפוטנציאל האוניברסלי חושף את עצמו ומתבהר שמכלול האפשרויות חורג בהרבה מתחום ההגדרה. אפילו הפרדוקס הוא פרדוקסלי, ואת מהות האמת לא ניתן לסמל. ברגע כזה ההבנה נעלמת ובמקומה עולה יראה דוממת. ואחרי זה אתה אומר לעצמך: זה היה קדוש אלמלא זה היה כל-כך מסתורי. תשמעו, חבר'ה, יש פה יקום עמוק-עמוק. אני חושב על זה מספיק והלב שלי נעצר. אני חושב על זה מספיק ואני מת מפחד ומאושר בו-זמנית. מה שיותר מעניין זה שאם אני חושב על זה מספיק, אני מבין שהפחד והאושר שאני חש זה בדיוק הדבר שאני חושב עליו. ואז אני עושה "הממ" והולך לקנות גלידה. אני פשוט מחייכת בשקט לנוכח המילים האלה
פורסם על ידי: אדר	פורסם ב- : פברואר 13, 2008, 12:22:02 AM
הכנסת ציטוט
ציטוט של: Nalini על פברואר 11, 2008, 04:43:05 PM תודה,יפה אמרת. מזכיר את השיח הפוסטמודרניסטי, במיוחד כל העניין עם האופנה. אך המשפט הכי יפה הוא המשפט הראשון, ברגע כזה גם אין מי שיודע... ברגע כזה הפוטנציאל האוניברסלי חושף את עצמו ומתבהר שמכלול האפשרויות חורג בהרבה מתחום ההגדרה. אפילו הפרדוקס הוא פרדוקסלי, ואת מהות האמת לא ניתן לסמל. ברגע כזה ההבנה נעלמת ובמקומה עולה יראה דוממת. ואחרי זה אתה אומר לעצמך: זה היה קדוש אלמלא זה היה כל-כך מסתורי. תשמעו, חבר'ה, יש פה יקום עמוק-עמוק. אני חושב על זה מספיק והלב שלי נעצר. אני חושב על זה מספיק ואני מת מפחד ומאושר בו-זמנית. מה שיותר מעניין זה שאם אני חושב על זה מספיק, אני מבין שהפחד והאושר שאני חש זה בדיוק הדבר שאני חושב עליו. ואז אני עושה "הממ" והולך לקנות גלידה.
פורסם על ידי: Nalini	פורסם ב- : פברואר 11, 2008, 04:43:05 PM
הכנסת ציטוט
ציטוט של: אדר על פברואר 10, 2008, 11:33:30 PM מעבר לכל אושר ואקסטזה שחוויתי כאדר, היה הרגע בו ידעתי שאין לי שם או גיל או גבול. זה כמו מעיל פרווה, החיבור שלמעלה. זה יפה, זה נדיר וזה מורכב מהרבה חיים שאת האופן בו הם משתלבים מרהיב לראות. צריך לשחוט המון אמונות ומחשבות ורגשות בשביל לספק חומר-גלם לתצריף תאורטתי שהוא אורגני כל-כך. וגם אם קשה לחשוב על הזהויות של מי שנפלו עבור מלאכת התפירה, אי-אפשר שלא להתפעל מהיצירה שנארגה פה. ליצירה יש תכלית: להתפרק ולהיווצר מחדש עם הטרנדים הבאים, משום שברגע שהאופנה תפסיק להשתנות היא תחדל מלהתקיים. ואז מה נעשה אנחנו, המעצבים? אנחנו נתעצב. הייתי מנסה לקדם את הדיון בנושא המזרח והמערב, אבל נראה שכל הרעיונות מקולקציית החורף אזלו מן המלאי. עכשיו מה שחשוב זה ללכת לישון ולקום לשיעור של יורי פינס, כי בחדר עם עוד מלא אנשים אני מרגיש יותר רלבנטי. בחדר עם עוד מלא אנשים יש ערך לבגדים. אפסיק לבוא להרצאות כשאהיה מוכן להיות עירום שוב. כשאהיה מוכן להיות עירום שוב, אני לא אצטרך שום תואר. תודה,יפה אמרת. מזכיר את השיח הפוסטמודרניסטי, במיוחד כל העניין עם האופנה. אך המשפט הכי יפה הוא המשפט הראשון, ברגע כזה גם אין מי שיודע...
פורסם על ידי: אדר	פורסם ב- : פברואר 10, 2008, 11:33:30 PM
הכנסת ציטוט
מעבר לכל אושר ואקסטזה שחוויתי כאדר, היה הרגע בו ידעתי שאין לי שם או גיל או גבול. ציטוט של: Nalini על ינואר 13, 2008, 02:25:29 PM שלום לכולם, נושא מעניין מאוד. לאחרונה דנתי בסוגיית ההפרדה עם ידיד שלי, זה התחיל מתוך שיחה על הזהות היהודית דווקא, השאיפה לשמור על הזהות הלאומית מחד, ומאידך, על השאיפה להשתלב בעולם הגלובאלי, להיות "אזרח העולם הגדול", כביכול. לדעתי, אין זה משנה איך נקרא לעצמנו, ולאילו קבוצות נבחר להשתייך, באילו שמות נבחר כדי לייצג אותן. ההפרדה היא חלק מתהליך הכרחי שבו אנחנו למדים להכיר את עצמנו. בדתות ופילוסופיות שונות, ביניהם ההינדואיזם, הבודהיזם (במיוחד הזן), הדאויזם- מדברים על האחד האולטימטיבי, חובק כל, שאינו ניתן להגדרה מילולית- משום שמילים, הן מטבע דואליסטי, מוגבל. בזרמי ניו אייג' מסוימים, לקחו את הרעיון הזה והפכו אותו למעין מטרה- כולנו אחד, אז צריך למחוק את הבדלי הזהות ביננו. ממש כמו בשיר "דמיין" של ג'ון לנון. אך לדעתי מדובר בחוסר הבנה בסיסית, ובפירוש שגוי של הדברים. הרי אם יימחקו כל ההבדלים בין העמים השונים, בין התרבויות והדתות- כיצד נוכל לצמוח, כיצד נתפתח? יותר מכך, אנחנו לא נדע מי אנחנו. אנחנו יודעים את עצמנו, רק דרך האחרים. "אני" זה "אני" בגלל שאני לא "האחר". אנחנו מגדירים כל דבר על ידי ניגודו, או משהו שתוחם את גבולותיו. כך למשל אנחנו יודעים מהו חושך בגלל האור, ולהיפך. אז מהו מערב ומהו מזרח אם לא שני צדדים של אותו המטבע? האחד לא קיים בלי השני. חשוב רק לא לשכוח, שמדובר בכלי. בדיוק כפי שהשפה היא כלי להעברת מסרים- אך אין הייצוג מהווה את המציאות עצמה, אלא רק מסמן אותה. אומנם, לדעתי, האיחוד , הריק שעליו מדבר הבודהא, הדאו של לאו-דזה וג'ואנג-דזה- הוא אכן האמת המוחלטת, אך אין החיים אפשריים בעולם מוניסטי. הדואליות היא תנאי הכרחי לחיים. האיחוד צריך לבוא מתוך המגוון. אילו היה רוצה קרישנא למשל, בבהגוואד גיטה, שארג'ונה ימחק את ההבדלים בין הכוחות הנלחמים בשדה הקרב- הרי הוא היה מצדיק את טענתו ההתחלתית של ארג'ונה- שכולם בני אדם, שחבל להלחם ולגרום לסבל, שאין לזה טעם. אבל מה שמעניין במיוחד בספר הזה, היא העובדה שקרישנא אומר לארג'ונה "אתה לוחם! ואתה תצא לשדה הקרב ותלחם ותנהג בהתאם לטבע שלך" - וזאת הוא אומר לו אחרי הסברים עמוקים על טבע הנשמה, על האיחוד עם הברהאמן, על הקארמה ... נשמע כאילו הוא סותר את עצמו- אבל למעשה הוא פשוט הסביר לו את "הריק" , כביכול, האיחוד- ואז הוא אומר לו- אבל כאן ועכשיו- אתה אדם שגדל וחונך להיות לוחם, וזהו הטבע שלך, ולכן זה מה שעליך לעשות. אם לא תפעל כך- הרי אין אתה מתעלה מבחינה רוחנית, אלא בורח מעצמך, בורח מהחיים. יש לפעול בעולם מתוך היוגה- מתוך האיחוד, ואז זו תהיה פעולה ללא מאמץ (מזכיר את עקרון הוו-ווי של הדאו), וללא יצירת קארמה. לפעול בלי להיות קשור לתוצאת הפעולה- לעשות למען העשייה ולא התוצר הסופי. הוא לא אמר לו ליצור את האיחוד באופן פיזי בעולם- אלא להכיר באיחוד, באופן פנימי- ולפעול מתוכו בעולם השיגרתי. לדעתי, כל החיים הם ביטוי לאחד הזה, שהוא גם "אנחנו"- שמתוודע אל עצמו, דרך החלוקה שלו לרבים. אחרת כיצד יוכל לדעת את עצמו? הרי אם יש רק אחד- בצורה כל כך טוטאלית שאיננה ניתנת לסתירה ולניגוד- מה יידע את מה? שום ידיעה לא אפשרית מתוך הריק הזה...זוהי האי-ידיעה המוחלטת. ולכן החיים כולם, על כל הרב גווניות, ההבדלים הרבים בין אדם אחד למישנהו, בין מערב למזרח, לבין קבוצות אתניות ותרבותיות שונות, לבין דתות ופילוסופיות- כל זה הכרחי בשביל שהאחד יתוודע לעצמו. לדעתי, אין צורך לנסות ולמחוק הבדלים אלה יותר משיש צורך לנסות לשנות את השפה שלנו כדי שתשקף את המציאות בצורה יותר ברורה. אלו הן משימות בלתי אפשריות- וטוב שכך. כמו שאמרתי קודם, צריך לזכור שמדובר בכלי להשגת מטרה ולפעול בהתאם. זה כמו מעיל פרווה, החיבור שלמעלה. זה יפה, זה נדיר וזה מורכב מהרבה חיים שאת האופן בו הם משתלבים מרהיב לראות. צריך לשחוט המון אמונות ומחשבות ורגשות בשביל לספק חומר-גלם לתצריף תאורטתי שהוא אורגני כל-כך. וגם אם קשה לחשוב על הזהויות של מי שנפלו עבור מלאכת התפירה, אי-אפשר שלא להתפעל מהיצירה שנארגה פה. ליצירה יש תכלית: להתפרק ולהיווצר מחדש עם הטרנדים הבאים, משום שברגע שהאופנה תפסיק להשתנות היא תחדל מלהתקיים. ואז מה נעשה אנחנו, המעצבים? אנחנו נתעצב. הייתי מנסה לקדם את הדיון בנושא המזרח והמערב, אבל נראה שכל הרעיונות מקולקציית החורף אזלו מן המלאי. עכשיו מה שחשוב זה ללכת לישון ולקום לשיעור של יורי פינס, כי בחדר עם עוד מלא אנשים אני מרגיש יותר רלבנטי. בחדר עם עוד מלא אנשים יש ערך לבגדים. אפסיק לבוא להרצאות כשאהיה מוכן להיות עירום שוב. כשאהיה מוכן להיות עירום שוב, אני לא אצטרך שום תואר.
פורסם על ידי: Lin	פורסם ב- : ינואר 14, 2008, 09:13:20 AM
הכנסת ציטוט
הגינה היא גינה כי שי פרחים טהורים כמוך ציטוט של: Nalini על ינואר 13, 2008, 02:25:29 PM שלום לכולם, נושא מעניין מאוד. לאחרונה דנתי בסוגיית ההפרדה עם ידיד שלי, זה התחיל מתוך שיחה על הזהות היהודית דווקא, השאיפה לשמור על הזהות הלאומית מחד, ומאידך, על השאיפה להשתלב בעולם הגלובאלי, להיות "אזרח העולם הגדול", כביכול. לדעתי, אין זה משנה איך נקרא לעצמנו, ולאילו קבוצות נבחר להשתייך, באילו שמות נבחר כדי לייצג אותן. ההפרדה היא חלק מתהליך הכרחי שבו אנחנו למדים להכיר את עצמנו. בדתות ופילוסופיות שונות, ביניהם ההינדואיזם, הבודהיזם (במיוחד הזן), הדאויזם- מדברים על האחד האולטימטיבי, חובק כל, שאינו ניתן להגדרה מילולית- משום שמילים, הן מטבע דואליסטי, מוגבל. בזרמי ניו אייג' מסוימים, לקחו את הרעיון הזה והפכו אותו למעין מטרה- כולנו אחד, אז צריך למחוק את הבדלי הזהות ביננו. ממש כמו בשיר "דמיין" של ג'ון לנון. אך לדעתי מדובר בחוסר הבנה בסיסית, ובפירוש שגוי של הדברים. הרי אם יימחקו כל ההבדלים בין העמים השונים, בין התרבויות והדתות- כיצד נוכל לצמוח, כיצד נתפתח? יותר מכך, אנחנו לא נדע מי אנחנו. אנחנו יודעים את עצמנו, רק דרך האחרים. "אני" זה "אני" בגלל שאני לא "האחר". אנחנו מגדירים כל דבר על ידי ניגודו, או משהו שתוחם את גבולותיו. כך למשל אנחנו יודעים מהו חושך בגלל האור, ולהיפך. אז מהו מערב ומהו מזרח אם לא שני צדדים של אותו המטבע? האחד לא קיים בלי השני. חשוב רק לא לשכוח, שמדובר בכלי. בדיוק כפי שהשפה היא כלי להעברת מסרים- אך אין הייצוג מהווה את המציאות עצמה, אלא רק מסמן אותה. אומנם, לדעתי, האיחוד , הריק שעליו מדבר הבודהא, הדאו של לאו-דזה וג'ואנג-דזה- הוא אכן האמת המוחלטת, אך אין החיים אפשריים בעולם מוניסטי. הדואליות היא תנאי הכרחי לחיים. האיחוד צריך לבוא מתוך המגוון. אילו היה רוצה קרישנא למשל, בבהגוואד גיטה, שארג'ונה ימחק את ההבדלים בין הכוחות הנלחמים בשדה הקרב- הרי הוא היה מצדיק את טענתו ההתחלתית של ארג'ונה- שכולם בני אדם, שחבל להלחם ולגרום לסבל, שאין לזה טעם. אבל מה שמעניין במיוחד בספר הזה, היא העובדה שקרישנא אומר לארג'ונה "אתה לוחם! ואתה תצא לשדה הקרב ותלחם ותנהג בהתאם לטבע שלך" - וזאת הוא אומר לו אחרי הסברים עמוקים על טבע הנשמה, על האיחוד עם הברהאמן, על הקארמה ... נשמע כאילו הוא סותר את עצמו- אבל למעשה הוא פשוט הסביר לו את "הריק" , כביכול, האיחוד- ואז הוא אומר לו- אבל כאן ועכשיו- אתה אדם שגדל וחונך להיות לוחם, וזהו הטבע שלך, ולכן זה מה שעליך לעשות. אם לא תפעל כך- הרי אין אתה מתעלה מבחינה רוחנית, אלא בורח מעצמך, בורח מהחיים. יש לפעול בעולם מתוך היוגה- מתוך האיחוד, ואז זו תהיה פעולה ללא מאמץ (מזכיר את עקרון הוו-ווי של הדאו), וללא יצירת קארמה. לפעול בלי להיות קשור לתוצאת הפעולה- לעשות למען העשייה ולא התוצר הסופי. הוא לא אמר לו ליצור את האיחוד באופן פיזי בעולם- אלא להכיר באיחוד, באופן פנימי- ולפעול מתוכו בעולם השיגרתי. לדעתי, כל החיים הם ביטוי לאחד הזה, שהוא גם "אנחנו"- שמתוודע אל עצמו, דרך החלוקה שלו לרבים. אחרת כיצד יוכל לדעת את עצמו? הרי אם יש רק אחד- בצורה כל כך טוטאלית שאיננה ניתנת לסתירה ולניגוד- מה יידע את מה? שום ידיעה לא אפשרית מתוך הריק הזה...זוהי האי-ידיעה המוחלטת. ולכן החיים כולם, על כל הרב גווניות, ההבדלים הרבים בין אדם אחד למישנהו, בין מערב למזרח, לבין קבוצות אתניות ותרבותיות שונות, לבין דתות ופילוסופיות- כל זה הכרחי בשביל שהאחד יתוודע לעצמו. לדעתי, אין צורך לנסות ולמחוק הבדלים אלה יותר משיש צורך לנסות לשנות את השפה שלנו כדי שתשקף את המציאות בצורה יותר ברורה. אלו הן משימות בלתי אפשריות- וטוב שכך. כמו שאמרתי קודם, צריך לזכור שמדובר בכלי להשגת מטרה ולפעול בהתאם.
פורסם על ידי: Nalini	פורסם ב- : ינואר 13, 2008, 02:25:29 PM
הכנסת ציטוט
שלום לכולם, נושא מעניין מאוד. לאחרונה דנתי בסוגיית ההפרדה עם ידיד שלי, זה התחיל מתוך שיחה על הזהות היהודית דווקא, השאיפה לשמור על הזהות הלאומית מחד, ומאידך, על השאיפה להשתלב בעולם הגלובאלי, להיות "אזרח העולם הגדול", כביכול. לדעתי, אין זה משנה איך נקרא לעצמנו, ולאילו קבוצות נבחר להשתייך, באילו שמות נבחר כדי לייצג אותן. ההפרדה היא חלק מתהליך הכרחי שבו אנחנו למדים להכיר את עצמנו. בדתות ופילוסופיות שונות, ביניהם ההינדואיזם, הבודהיזם (במיוחד הזן), הדאויזם- מדברים על האחד האולטימטיבי, חובק כל, שאינו ניתן להגדרה מילולית- משום שמילים, הן מטבע דואליסטי, מוגבל. בזרמי ניו אייג' מסוימים, לקחו את הרעיון הזה והפכו אותו למעין מטרה- כולנו אחד, אז צריך למחוק את הבדלי הזהות ביננו. ממש כמו בשיר "דמיין" של ג'ון לנון. אך לדעתי מדובר בחוסר הבנה בסיסית, ובפירוש שגוי של הדברים. הרי אם יימחקו כל ההבדלים בין העמים השונים, בין התרבויות והדתות- כיצד נוכל לצמוח, כיצד נתפתח? יותר מכך, אנחנו לא נדע מי אנחנו. אנחנו יודעים את עצמנו, רק דרך האחרים. "אני" זה "אני" בגלל שאני לא "האחר". אנחנו מגדירים כל דבר על ידי ניגודו, או משהו שתוחם את גבולותיו. כך למשל אנחנו יודעים מהו חושך בגלל האור, ולהיפך. אז מהו מערב ומהו מזרח אם לא שני צדדים של אותו המטבע? האחד לא קיים בלי השני. חשוב רק לא לשכוח, שמדובר בכלי. בדיוק כפי שהשפה היא כלי להעברת מסרים- אך אין הייצוג מהווה את המציאות עצמה, אלא רק מסמן אותה. אומנם, לדעתי, האיחוד , הריק שעליו מדבר הבודהא, הדאו של לאו-דזה וג'ואנג-דזה- הוא אכן האמת המוחלטת, אך אין החיים אפשריים בעולם מוניסטי. הדואליות היא תנאי הכרחי לחיים. האיחוד צריך לבוא מתוך המגוון. אילו היה רוצה קרישנא למשל, בבהגוואד גיטה, שארג'ונה ימחק את ההבדלים בין הכוחות הנלחמים בשדה הקרב- הרי הוא היה מצדיק את טענתו ההתחלתית של ארג'ונה- שכולם בני אדם, שחבל להלחם ולגרום לסבל, שאין לזה טעם. אבל מה שמעניין במיוחד בספר הזה, היא העובדה שקרישנא אומר לארג'ונה "אתה לוחם! ואתה תצא לשדה הקרב ותלחם ותנהג בהתאם לטבע שלך" - וזאת הוא אומר לו אחרי הסברים עמוקים על טבע הנשמה, על האיחוד עם הברהאמן, על הקארמה ... נשמע כאילו הוא סותר את עצמו- אבל למעשה הוא פשוט הסביר לו את "הריק" , כביכול, האיחוד- ואז הוא אומר לו- אבל כאן ועכשיו- אתה אדם שגדל וחונך להיות לוחם, וזהו הטבע שלך, ולכן זה מה שעליך לעשות. אם לא תפעל כך- הרי אין אתה מתעלה מבחינה רוחנית, אלא בורח מעצמך, בורח מהחיים. יש לפעול בעולם מתוך היוגה- מתוך האיחוד, ואז זו תהיה פעולה ללא מאמץ (מזכיר את עקרון הוו-ווי של הדאו), וללא יצירת קארמה. לפעול בלי להיות קשור לתוצאת הפעולה- לעשות למען העשייה ולא התוצר הסופי. הוא לא אמר לו ליצור את האיחוד באופן פיזי בעולם- אלא להכיר באיחוד, באופן פנימי- ולפעול מתוכו בעולם השיגרתי. לדעתי, כל החיים הם ביטוי לאחד הזה, שהוא גם "אנחנו"- שמתוודע אל עצמו, דרך החלוקה שלו לרבים. אחרת כיצד יוכל לדעת את עצמו? הרי אם יש רק אחד- בצורה כל כך טוטאלית שאיננה ניתנת לסתירה ולניגוד- מה יידע את מה? שום ידיעה לא אפשרית מתוך הריק הזה...זוהי האי-ידיעה המוחלטת. ולכן החיים כולם, על כל הרב גווניות, ההבדלים הרבים בין אדם אחד למישנהו, בין מערב למזרח, לבין קבוצות אתניות ותרבותיות שונות, לבין דתות ופילוסופיות- כל זה הכרחי בשביל שהאחד יתוודע לעצמו. לדעתי, אין צורך לנסות ולמחוק הבדלים אלה יותר משיש צורך לנסות לשנות את השפה שלנו כדי שתשקף את המציאות בצורה יותר ברורה. אלו הן משימות בלתי אפשריות- וטוב שכך. כמו שאמרתי קודם, צריך לזכור שמדובר בכלי להשגת מטרה ולפעול בהתאם.
פורסם על ידי: Lin	פורסם ב- : ינואר 13, 2008, 12:24:36 PM
הכנסת ציטוט
ציטוט של: gadi על ינואר 12, 2008, 08:49:07 PM ואם כבר מתעקשים (יכול להיות שרשמתי את זה פה פעם?): אתה צודק, תודה! משהו שלא היה בגינה... Deng Xiaoping -China Original text 黑猫，白猫，抓住耗子的就是好猫 Translation It doesn't matter if a cat is black or white, so long as it catches mouse Annamika -?India original text Ommm, bhuaay, Vaddicha Dubballa, dubballa…Ommmm translation Cunning is cunning, It makes no difference if it is from an ignorant fox or a knowledgeable mouse
פורסם על ידי: gadi	פורסם ב- : ינואר 12, 2008, 08:49:07 PM
הכנסת ציטוט
ציטוט Daniel - a student of computer science Lin, you got a wrong question! There are no East neither West, there are only south and north! ואם כבר מתעקשים (יכול להיות שרשמתי את זה פה פעם?): ציטוט מערב הוא אחד מכיווני המצפן. הוא הפוך למזרח ונמצא בזווית ישרה לצפון ודרום. מערב הוא הכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של כדור הארץ ולכן זהו גם הכיוון בו שוקעת השמש בימי השוויון. להבדיל מצפון ודרום, שהם כיוונים מוחלטים, שלהם אותה משמעות בכל מקום על-פני כדור הארץ, מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, שמשמעותם תלויה במקום שבו נמצא אומרם. (זה מויקיפדיה. אבל עדיין נחמד.)
פורסם על ידי: Lin	פורסם ב- : ינואר 12, 2008, 03:03:41 PM
הכנסת ציטוט
Socrates Having the fewest wants, I am nearest to the gods. Buddha To have everything is to possess nothing. Daniel - a student of computer science Lin, you got a wrong question! There are no East neither West, there are only south and north! Lin
פורסם על ידי: gadi	פורסם ב- : מאי 22, 2007, 02:19:08 PM
הכנסת ציטוט
ועוד קצת מיואל הופמן: האוניברסיטה עשויה (מלבד המנזה) מהנחה גלויה שישנם: אלף. עולם. בית. מלים שמתארות אותו. אפשר אולי להוסיף גימל. מלים שמתארות את המלים שמתארות אותו. בתוך כל אלה מתהלכים אנשים ששמם קפלינסקי או אשתאול או בר-זיוא ונערות בצבעים שונים וכולם יוצאים ונכנסים בחדרים שמספרם 526 או 3002. מבלי שנתייחס לעניין הדקדוקי השמש הוא הנקבה והירח הוא הזכר והדברים האלה נקבעו מכוחם של האלמנטים הקדומים (כוח כנגד חולשה וכדומה). למרות מה שהפיסיקאים סוברים הירח מתגעגע לשמש. כשהוא חסר - הוא מתגעגע בחלקו החסר ואפילו נותר ממנו רק פס דק. באוניברסיטה הדברים האלה נחשבים לתורות של הבל. אבל שם מתרחשים דברים שאי אפשר להסביר מכוחה של האוניברסיטה לבד. כגון שאדם (ששמו קפלינסקי) תולה את מעילו על הקולב שבכניסה לאולם ההרצאות והמעיל נשאר באותו מקום עד שההרצאה נגמרת.
פורסם על ידי: gadi	פורסם ב- : מאי 22, 2007, 02:10:41 PM
הכנסת ציטוט
בינתיים הילדה סיון הולכת לבית הספר היפני והילד מיכאל הולך לגן, שם הגננת ששמה קונטני מצביעה על הדברים ומלמדת אותו את שמם (כסא = איסו. חלון = מדו וכולי). היא מצביעה גם על עצמה (היא נוגעת, כדרך היפנים, באף) ואומרת קונטני סנסיי (המורה קונטני). הילד מיכאל בה הביתה ומלמד אותנו יפנית: איסו = כסא. מדו = חלון. קונטני סנסיי = אף יואל הופמן / Curriculum Vitae
פורסם על ידי: יוני גרף	פורסם ב- : אפריל 14, 2007, 08:50:28 AM
הכנסת ציטוט
לין כבר לפני הרבה זמן ביקשה ממני לקחת חלק בדיון הזה ועקב חוסר סבלנות וחוסר זמן לא עשיתי זאת עד היום. ובכן, אני לא פילוסוף, ולכן לא הייתה לי סבלנות לקרוא את המשפטים שכתבתם כאן כמו הר הוא הר, ים הוא ים, וכל הדברים על פילוסופיה מעשית וכל השאר. אני מתנצל על זה. אולם, יש לי דעה עצמאית. בתור אחד שלמד את מקצת מתרבויות העולם (ההודית, הסינית, הנוצרית, היהודית, האסלאמית) וברמה לא מספיק גבוהה ובתור אחד שגם ראה קצת את תרבויות אלה, אני עדיין חושב שאני יכול להגיד שאני מסכים עם לין באיזושהיא מידה. ברור שכולנו בבסיס בני אדם בעלי צרכים דומים, אך אמונותינו, שאיפותינו, דרכי התנהגותינו ועוד שונים מאוד אחד מהשני. קודם כל ברור שכל אדם שונה מזולתו אך עדיין רוב בני אדם לדעתי (למשל לין לא כזאת) משתייכים לאיזה סוג של תרבות ובעיני לא קוראים לזה מזרח ומערב. מזרח ומערב זה כיוונים המעידים על יחסיות והחלוקה הדיכוטומית הזאת אומרת בעצם שישנם רק שני תרבויות בעולם מה שלחלוטין לא נכון. תראו מה דבר כזה יכול ליצור. תרבות האסלאם שונה מאוד מתרבות אירופה וארה"ב אך שניהם נמצאים מערבית לסין שגם היא בעלת תרבות שונה מהשתיים האחרות. אם אתם שואלים אותי העולם מחולק למספר רב של תרבויות שבגינם אנשים גם מתנהגים אחרת. הבדלי תרבות שכאלה למשל גורמים למוסלמים לבצע פיגועי התאבדות בעוד שלוחמי המחתרות היהודיות מעולם לא ביצעו פיגועי התאבדות נגד משטר המנדט. ניתן לומר בחתך גס שהתרבויות בעולם הם: אסלאם, נצרות מערבית (כאן המושג מערב מתייחס ליחסיות שניתן לקבל בין מזרח אירופה למערבה ולארה"ב), נצרות אורתודוקסית, הודית, סינית, יפנית, "אפריקנית" (הכוונה היא לשבטים אפריקנים פרימטיביים אשר למעשה לכל אחד מהם כמעט יש תרבות נפרדת), יהודית, לטינו אמריקנית, וזה בגדול ברור שיש עוד. בתוך התרבויות האלה ישנם עוד תתי תרבויות אשר גם הם יוצרים שוני ופילוג בתוך התרבות עצמה. למשל, בתוך התרבות האסלאמית ישנם התרבויות התורכית, הפרסית, הערבית ועוד. זהו להפעם.
פורסם על ידי: natalie	פורסם ב- : מרץ 25, 2007, 09:37:00 PM
הכנסת ציטוט
שיר שנגע לליבי מאת אסתר שקלים, משוררת ישראלית שעלתה לארץ מאיראן הלוואי ותהיי זקנה "אינשאללה פיר שי" הלואי ותהיי זקנה כך היתה סבתי מברכת אותי יום יום כשנפרדתי ממנה לשלום בפרסית. ביום הולדתי איחלו לי רעיי הנאמנים: "שתישארי צעירה לנצח" בעברית צחה בעולם השייך לצעירים אני משלמת ומצתערת משירה מעל פניי קמטים של חיים ארוכים נסיון ובינה בתער-קצבים מחוכם ומתנערת נערה הייתי ולא זקנתי וגם ראיתי צעיר נעזב מבקש לו ברכה.
פורסם על ידי: Lin	פורסם ב- : מרץ 25, 2007, 04:30:12 PM
הכנסת ציטוט
גלעד כתב ציטוט כשאנחנו לגמרי נוכחים, כאן ועכשיו, אז ההר הוא פשוט הר, והמים הם פשוט מים. היי, האם תרשה לי לקרוא לך את השיר בקול רום? אני יודעת שאתה יכול לשמוע, השיר כתבתי לנפש יקרה לי מאד מאד! Two seekers a poem for metal monkey Lin Jerusalem January 21, 2007 We met as friends, But then we remember, Two seekers, We were, In the land of pathless. We shared tears, We shared laughter, Two brothers, We were, in a temple of mountains. We traveled together, Lost in the vastness, Two passengers, We were, chanting in silence. We met as friends, But then we remember, We were and we are, Belong to the sky, Of timeless stars .
פורסם על ידי: ~Gilad~	פורסם ב- : מרץ 21, 2007, 09:38:56 PM
הכנסת ציטוט
שלום, אם יורשה לי להביא פרשנות לסיפור הזן היפה של גדי: ציטוט "לפני שלמדתי זן במשך שלושים שנה, ראיתי את ההרים כהרים ואת הימים כימים. כשהגעתי לידיעה קרובה יותר, ראיתי שההרים אינם הרים, והימים אינם ימים. עתה, משהגעתי לידיעה האמיתית, מצאתי את השלווה. שוב אני רואה את ההרים כהרים. שוב אני רואה את הימים כימים" האם יש מזרח ומערב? אז לפני ש"לומדים זן", באמת נראה שיש כאן שני עולמות שונים לחלוטין. דואליות. מסתכלים על המציאות בשחור או לבן. הזן מסטר הקוראני seung sahn היה אומר בהרצאות שלו: 1) המים הם ההר וההר הוא המים. 2) אין הר, אין מים. 3) ההר הוא הר, המים הם מים. וזה ביטוי לשלושה מצבים של תודעה אחרי ש"לומדים", או שלוש דרכים להסתכל על המציאות: 1) הכל משתנה וזורם. המערב עושה קעקועים בסינית ולומד אקופנקטורה. הסינים אוכלים במקדונלדס ומנגנים בכינור .. המערב הוא מזרח, המזרח הוא מערב. בוש הוא בן-לאדן. שוקו הוא וניל. ערבי הוא יהודי. 2) כל התופעות בבסיס הן ריק. הכל הוא אחד בבסיסו. אין מזרח אין מערב. 3) כשאנחנו לגמרי נוכחים, כאן ועכשיו, אז ההר הוא פשוט הר, והמים הם פשוט מים.

עמוד נוצר ב- 0.199 שניות עם15 שאילתות.