וכעת לתרגום:
טביעות רגל לבנות כשלג הן העקבות שהשארת אתמול כשעזבת בלילה.
לילה שלם לא הצליח להמיס את החותם הברור והעמוק שלהן.
אלה טביעות הרגל הארוכה שלך , שמוכיחות את מתיקות החורף הזה.
אתה לבן כשלג, סוודר לבן כשלג, צללית לבנה כשלג,
מתגעגעת אליך, עיניים לבנות כשלג, נשימה לבנה כשלג, טביעות רגל לבנות כשלג, ולבך הלבן כשלג.
בכל פעם שאנו נפגשים, אי אפשר לתאר את שמתרחש בעומק הלב.
כמו יער לבן כשלג אתה תמיד מפתיע את לבי.
חושבת על הרגע שבו עזבת, אולי זהו רק קסם של הגורל.
אתה לבן כשלג, סוודר לבן כשלג, צללית לבנה כשלג,
מתגעגעת אליך, עיניים לבנות כשלג, נשימה לבנה כשלג, טביעות רגל לבנות כשלג, ולבך הלבן כשלג.
מדוע הזמן תמיד כל כך דוחק?
מדוע לאחר שנפגשים צריך להיפרד?
האם אי אפשר לקוות תמיד להיות ביחד?
ביחד בשמחה, ביחד בכיף, ביחד עד השקיעה?
מי יבוא לומר לי מדוע? זה אתה.
אני לא יכולה לשלוט בכך, לא איכפת לי, איני יכולה להתעלם מזה
במוחי, בלבי ובחלומי רק אתה נמצא.
מתגעגעת אליך, עיניים לבנות כשלג, נשימה לבנה כשלג, טביעות רגל לבנות כשלג, ולבך הלבן כשלג.
אתה לבן כשלג, לבך לבן כשלג.
אתה לבן כשלג, לבך לבן כשלג.
אתה לבן כשלג, לבך לבן כשלג.
אתה לבן כשלג, ולבך הלבן כשלג.